10 הצעות לקריאה בסגר

בואו נודה על האמת, סגר כפוי הוא לא דרך אידיאלית להתחיל שנה עברית חדשה. אבל היי, יש גם צד חיובי: לפחות עכשיו, כשאין לאן לצאת ואין לאן לטוס, יש לנו זמן לקרוא את הספרים שכל כך רצינו לקרוא ולא הצלחנו להגיע אליהם בשגרה.

אז הנה כמה הצעות לספרים שכדאי להעביר איתם את הסגר:

1. הרלוונטי (יותר מתמיד): "הדֶבֶר" 

ספר המופת של הסופר הצרפתי זוכה פרס נובל אלבר קאמי, המספר את סיפורה של עיר אפרורית באלג'יר המתמודדת עם מגפת הדבר. בעקבות העלייה החדה במספר הנדבקים והעדר הכלים לטפל בהם, נכנסת העיר למצור ומוכרז מצב חירום. מוכר לכם? 

יש הרואים בספר אלגוריה לתחלואי החברה האנושית כמו השאננות, הרוע וההרס. אך בשורה התחתונה, יש בו הרבה ביטויים של הומניות, מוסר ותקווה שאפשר ללמוד ולקבל מהם השראה  בימים טרופים אלה.

2. הישראלי: תיאום כוונות

יום כיפור עבר זה עתה, והוא הזכיר לי את ספרו הנהדר של הסופר והרב חיים סבתו, המתאר את זיכרונותיו מהימים בהם שירת כלוחם במלחמת יום כיפור.  בשפתו העשירה, המיוחדת של סבתו, הרב הלמדן, נפרשים לפני הקורא תיאורים מפורטים, דייקנים ואף אכזריים של ימי המלחמה ההיא. הספר מומלץ לא רק למי שרוצה להבין טוב יותר את מה שהיה באותה מלחמה נוראה, אלא גם למי שרוצה להבין איך כותבים ספר זיכרונות אישי, על הרקע הכללי של תקופה היסטורית שלא תשכח.

3. האפוקליפטי: "סיפורה של שפחה" 

אולי אתם מכירים את הסיפור מהסדרה המופתית שנעשתה עליו, אבל הספר של הסופרת המעולה מרגרט אטווד הוא אפילו טוב יותר. בעולם הדיסטופי שמתארת אטווד, קבוצה של קנאים בעלי אידיאולוגיה דתית מחליטה להילחם בירידה העצומה בפריון באמצעות הפיכה צבאית והקמת רפובליקה חדשה בשם "גלעד", שכל כולה מוקדשת לטיפול בבעיית הילודה. ברפובליקה החדשה נשים פוריות מוצבות בבתיהם של מפקדי המהפכה, ובכל חודש, בזמן הפוריות, הן נאלצות לקיים יחסי מין עם המפקד במטרה להרות לו ולשפר את מצב הילודה של האומה. העולם המבעית הזה מתואר לקוראים מנקודת מבטה של שפחה אחת, שמנסה להסתגל לחייה החדשים והבלתי-אפשריים ולא מצליחה בכך. זהו חזון מבריק של אמריקה במאה ה־21, הכתוב באירוניה מזעזעת ומצמררת. למרות התיאורים הקשים, לא תצליחו להניח את הספר מהיד.

4. האסקפיסטי: "לאכול, להתפלל, לאהוב" 

רומן או ספר זיכרונות המתעד את נסיעתה של המחברת, הסופרת האמריקאית אליזבט גילברט, ברחבי העולם לאחר גירושין ומשבר אישי, בחיפושיה אחר האושר. באיטליה היא אוכלת פסטה נהדרת, בהודו היא מוצאת שלווה פנימית, באינדונזיה היא מגיעה לאיזון ולאהבה — כל הדרך כולה אל עצמה. הספר אולי לא יספק לכם חוויה אינטלקטואלית חזקה במיוחד, אך בימים שבהם הכי רחוק שאפשר לצאת מהבית זה לסופרמרקט השכונתי, לפחות נהנה מספר קליל שייקח אותנו הרחק הרחק מכאן.

5. הרוחני: "האלכימאי" 

רב המכר של הסופר פאולו קאולו מגולל את סיפורו של הנער סנטיאגו, רועה צאן שחולם על אוצר הטמון על יד הפירמידות במצרים. הוא מחליט לעזוב את העולם שהכיר עד כה וללכת בעקבות חלומו. בדרכו הוא פוגש באנשים מגוונים ונקלע למצבים שונים ומשונים שעוזרים לו לבסוף להגיע אל ייעודו. הסיפור הוא משל המבקש לטעון כי כל הכלים לחיפוש ייעודו של האדם בעולם נמצאים בתוכו, ועליו רק להסתכל פנימה ולגלות אותם. יש שיראו בו ספר "רוחניקי" ו"ניו-אייג'י" מדי, אך אני מצאתי בו אמיתות מעשירות ומעצימות על החיים שיכולות לספק עידוד ונחמה.

6. הפסיכולוגי : "על הספה" 

אם אתם חובבי הז'אנר הפסיכולוגי, ארוין ד. ילום, תמיד יודע לספק את הסחורה. ילום, פסיכיאטר וסופר אמריקאי ידוע,  מתאר בספר את מאבקם של מטופליו, ואת מאבקו שלו, להשלים עם שני האתגרים הגדולים של הקיום: להשיג חיים של משמעות, ולהתמודד עם סופם הבלתי נמנע. "ראה תמיד את חיי אנוש כבני חלוף ופחותי ערך" מצטט יאלום את מרקוס אורליוס, הקיסר הרומי שהיטיב לצחוק על כוליות החיים. ואני אומרת, אם כבר מגפה, אז אולי קצת פסיכולוגיה – או פילוסופיה - טובה תוכל לתת לנו פרופורציות על החיים. 

7. האוטוביוגרפי: הבטחה עם שחר

זהו רומן אוטוביוגרפי בו מספר רומן גארי, הסופר היהודי צרפתי ("עפיפונים", "כל החיים לפניו" ועוד) את סיפור חייו המרתק. הוא מתחיל בילדותו בווילנה, ממשיך בהתבגרותו בצרפת, ועד שירותו הצבאי כטייס קרב בזמן מלחמת העולם השנייה בצבא צרפת החופשית.

הספר מתאר באופן שובה לב את מערכת היחסים יוצאת הדופן של גארי עם אמו, שהועידה לו עתיד מזהיר כאמן או כדיפלומט, ולא זכתה לראות את חלומה מתגשם. יש בו הרבה אמיתות על החיים ועל בני אדם, הכתובות באירוניה ובהומור הנפלאים של גארי, שבתקופה זו מוערכים במיוחד. 

8. היצירתי: "דרך האמן"

דרך האמן הוא ספר הדרכה פשוט לכאורה שכתבה הסופרת והמחזאית ג'וליה קמרון, שמטרתו לעזור לאנשים להוציא ולבטא את היצירתיות שלהם. קמרון טוענת כי "פחד ופרפקציוניזם הם מה שחוסם לרוב את היצירתיות שלנו. פחד מלא להיות טוב מספיק, פחד מתכונות שליליות רבות שלימדו אותנו שהן נפוצות בקרב אומנים". בספר היא נותנת עצות וטכניקות פשוטות לשחרור חסמים יצירתיים. גם אם לא מיישמים את כל הכלים, הספר בהחלט נותן השראה - והרשאה - להכניס יותר יצירתיות לחיים שלנו.

9. המדריך לחיים טובים: "ספר האושר – אושר מתמשך בעולם משתנה"

שניים מהמנהיגים הרוחניים הגדולים של זמננו, הדלאי למה והארכיבישוף הדרום־אפריקאי דזמונד טוטו, משוחחים ביניהם על אושר ועל הדרכים להשיגו בעולם מלא מתח וסבל. בספרם הם מלמדים אותנו מניסיונם ומחוכמתם, איך להפוך את האושר ממצב ארעי להוויה קיומית מתמשכת. הספר כתוב בגובה העיניים ובהרבה חמלה, וגם אם הוא לא יגרום לכם לשכוח את צרותיכם ולקפוץ מרוב אושר כבר מחר, הוא בוודאי יעשה לכם טוב על הלב.

10. שירה: "הבוקר בא תמיד" 

שיבה טויו היפנית התחילה לכתוב שירה רק לאחר שחצתה את גיל 90, וספרה הראשון פורסם בשנת 2010 כשהייתה בת 98 והפך להצלחה גדולה. זה כשלעצמו מעודד ומרגיע שאף פעם לא מאוחר מדי... שיריה מתארים חוויות חיים יומיומיות בשפה פשוטה ובהירה ומלאים חמלה, הכרת תודה ושמחה על ההנאות הקטנות של החיים. מה צריך יותר מזה כדי להתעודד בימים שכאלה?

רוצים לשפר את מיומנויות הכתיבה? לחצו והצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלי "איך כותבים סיפורי חיים"