למה אין דבר כזה "סיפור חיים לא מעניין"
הנה רק כמה מהאירועים ההיסטוריים שהאדם הזה חווה (או היה עד ישיר להם) בחייו : ליל הבדולח ומלחמת העולם השנייה, המנדט הבריטי וההעפלה הבלתי חוקית, המרד הערבי הגדול, אסון טביעת ה"פאטריה", אלטלנה, הקמת המדינה ומלחמת השחרור , מלחמת יום כיפור, מלחמת ששת הימים, ויש עוד...
אז מה אני רוצה לומר בזה? המון פעמים אנשים חושבים "אני סתם אדם פשוט, הסיפור שלי לא מעניין בשביל לכתוב עליו", ואני שוב ושוב רואה עד כמה זה לא נכון! כל סיפור הוא מעניין! או כמו שאמא שלי אומרת – במדינה שלנו אפשר להושיט את היד ולאסוף את הסיפורים מהרצפה.
אז כל סיפור הוא מעניין - אבל בתנאי שכותבים אותו מעניין!
כי למרבה הצער, לפעמים בכתיבה לא מוצלחת, אנשים יכולים לקלקל ולשעמם את הקוראים, במקום לרתק אותם עם הסיפור שלהם.
אז הנה כמה טיפים משולחנה של עורכת, שחשוב שתזכרו כשאתם כותבים סיפור חיים:
1. שימו לב שאתם לא חוזרים על עצמכם ומספרים את אותו סיפור כמה פעמים! במיוחד אם אתם כותבים את הספר על פני תקופה ארוכה, יש נטייה לפעמים לשכוח ולחזור על עצמנו כמה פעמים.
2. הפרטים חשובים מאוד לכתיבה (בניגוד לכתיבה כללית ומופשטת) אבל מצד שני – לא להגזים. עודף פרטים מלאה את הקוראים.
3. שימו לב שאין סתירות במידע/פרטים/תאריכים בין דברים שכתבתם בטקסט.
4. שימו לב שאתם כותבים את הסיפור בצורה כרונולוגית ולא כותבים על חוויות הצבא, לפני שכתבתם על הילדות (אלא אם כן כמובן יש מחשבה ושיטה מאחורי הכתיבה הלא ליניארית).
4. כמובן לשים לב לשגיאות כתיב, שגיאות הקלדה, עברית נכונה (גם אם אתם מעבירים אחר כך את הספר לעורכת לשונית, תעברו עליו כמה פעמים לפני כן ותעשו הגהות וליטוש).