על ימי ראשון ושגרת כתיבה

לא יודעת מה אתכם, אבל אצלי ימי ראשון בבוקר הם הרבה פעמים איטיים וחסרי אנרגיה. אני מתקשה לחזור לעבודה אחרי סוף שבוע של מנוחה ויציאה משגרת העבודה. בדרך כלל לוקח לי זמן אבל בסוף אני מתיישבת ליד המחשב ולאט לאט חוזרת לעצמי. בהקשר הזה החלטתי לכתוב לכם על שגרת כתיבה.

שמעתי לאחרונה הרצאה של הסופרת והמשוררת איריס אליה, והופעתי לשמוע אותה מתוודה שהיא "מכריחה" את עצמה לכתוב כל בוקר, ושאם לא הייתה מכריחה את עצמה היא לא הייתה כותבת, כי תמיד יש דברים "יותר חשובים" או דחופים של חיי היומיום. אז היא החליטה שכמו שהיא מתקלחת כל יום, היא כותבת כל יום, אחרת איך תצליח לסיים ספר? אם מתחייבים לשגרת כתיבה, אמרה איריס – וזה לא חייב להיות כל יום, העיקר להתחייב ליום קבוע שבו אנו מתיישבים לשולחן וכותבים - בסוף ייצא מזה ספר, גם אם בהתחלה זה נראה לא יאומן שמהדף הריק נגיע לספר שלם.

הסופרת והמחזאית גו'ליה קמרון אומרת בספרה "הזכות לכתוב: "בשבילי הכתיבה איננה נושא למשא ומתן . אינני מחכה לזמן הנכון או למצב רוח הנכון. אני פשוט עושה את זה. "פשוט לעשות את זה " פירושו לעיתים, כמו עכשיו, כשאני עושה את זה מתוך מאמץ. זה כמו פעילות גופנית. יש ימים שהגוף שלנו משווע לכך וזה תענוג. בימים אחרים הגוף מתנגד וכל צעד הוא אתגר. ושוב, כמו בפעילות גופנית, לעתים קרובות מתרחש פתאום שינוי, רגע מסוים שבו הגוף עובר מהתנגדות עוינת להנאה תוך כדי תנועה".

גם המשוררת אגי משעול אומרת שלצד ההשראה, המוזה - שלה אנו מייחלים בכתיבה, צריכה להיות גם "שגרת כתיבה": "אני יושבת כל בוקר, כמו שחרית. גם אם יוצאות לי שתי מלים שיש ביניהן חשמל, אני מרגישה שעשיתי משהו טוב היום. לא כל יום יוצא משהו אבל אני מתיישבת כמו לשטיח תפילה, יושבת פה ופותחת את הצ'אקרה, הכתר. אני מתיישבת ומקשיבה וחשוב הרצף הזה".

אז ההמלצה שלי היא: סגלו לעצמכם שגרת כתיבה. שעתיים קבועות בשבוע, 20 דקות כל בוקר, אולי חצי שעה בערב - כמה שאתם יכולים וכמה שנכון לכם, העיקר שיהיה רצף ושגרה של כתיבה.

והנה הצעה של קמרון איך להיכנס לשגרת כתיבה:

במשך שבוע , 10 דקות לפני השינה, קחו את העט והדף ושחזרו את היום שלכם בכמה משפטים פשוטים. אחרי שסיימתם לכתוב, נסו מתוך מה שכתבתם לזקק שאלה אחת שהייתם רוצים לקבל עליה תשובה והציגו את השאלה על הדף (למשל: מה אני עושה בקשר לריב עם החברה שלי? או : איך אני מקדמת את הפרויקט החדש בעבודה). אל תענו ואל תדאגו לגבי התשובה. בימים הבאים היו עירניים לשינויים חיוביים ואם חוויתם כאלה, כתבו גם אותם על הדף.

זהו תרגיל שעוזר להוקיר את הברכה שבשגרה (וכמה חסרה לנו השגרה בשנה האחרונה...).