איך הופכים סיפור חיים יבשושי לספר שהקורא לא יוכל להניח מהיד? 7 המלצות ודוגמאות מהשטח

 

בחודש האחרון הייתי עסוקה בשכתוב טקסט שכתבה אשה יקרה בת 70 - סיפור החיים של הוריה, שורדי שואה מפולין. למרות שהטקסט לא היה ארוך במיוחד, העבודה עליו הייתה רבה שכן הוא היה יבשושי, מבולגן ומלא בעובדות כמו ספר היסטוריה, ולא היה מנוס מלכותבו מחדש. בסוף התהליך התוצאה לשמחתי הייתה: סיפור חיים מרתק ולקוחה מרוצה 😊 

רוצים/ות לדעת איך להפוך טקסט יבשושי לספר מלא עניין וחיות?

אנסה לסכם לכם את מה שעשיתי בטקסט הנ"ל ב-7 המלצות ודוגמאות פשוטות.  

1.     תנו כבוד לפתיחה! כדי לעורר עניין ולמשוך את הקוראים לקרוא את הספר, הוספתי פתיחה דרמטית - הוצאתי את הדרמה שבסיפור האישי להתחלה.

איך זה היה במקור: "בהגיעי לגיל שבעים החלטתי לעלות על הכתב את תולדות הורי בכתב, תמונות    ומסמכים היסטוריים למען  ילדינו ונכדינו"...

איך זה נראה אחרי עריכה: "לפעמים עולמו של אדם מתערער באופן בלתי צפוי, דווקא בעיצומם של ימים שלווים ושגרתיים לחלוטין. הייתי בת 57, כמעט במחצית החיים, כשהתגלה לי באקראי סוד משפחתי שטלטל את עולמי..."

  

2.     רגשות, רגשות, רגשות! סיפור חיים לא יכול להתמקד רק בעובדות היבשות. כדי לצקת בו חיים ועניין, חייבים להתייחס גם לצד הרגשי של הסיפור! לכן, הוספתי לטקסט רגשות, מחשבות ותובנות של הכותבת. 

איך זה היה במקור: הכותבת מספרת איך גילתה במקרה כי הוריה הסתירו ממנה כל חייהם סוד כואב. "לשאלתי מדוע הם הסתירו זאת אבא הסביר שהם החליטו כי כאב זה כפצע שלעולם לא יירפא ואם הוא יהיה סמוי מעיני חטטנים יישאר ביניהם לעד".

מה חסר כאן? ביטוי רגשי.

איך זה נראה אחרי עריכה: "גילוי הסוד הוליד בי כאב עמוק על הוריי. לא רק שהם חוו סבל ואובדן כה קשים בשנות המלחמה, אלא שעוד הוסיפו על סבלם והעצימו אותו כל השנים, בעצם ההדחקה וההסתרה".

     

3.   סיפור חיים אינו ספר היסטוריה! לכן, במקומות בהם היה עודף מידע היסטורי/כללי, קיצרתי והשארתי רק מה שתורם לסיפור האישי ומאיר אותו באור חדש.

איך זה היה במקור: הכותבת הזכירה שהוריה הגיעו לארץ עם האונייה "נגבה": "נגבה הייתה אוניית    הנוסעים השנייה שנרכשה על ידי חברת הספנות הישראלית צים. משימתה העיקרית הייתה הבאתם ארצה של מאות עולים ופליטים, בשנותיה  הראשונות של המדינה. האונייה נגבה נבנתה בשנת 1915 על ידי מספנות "רויאל סכלדה" בהולנד. האונייה עברה בחייה תהפוכות שונות, בתחילה היה שמה "אקוודור" והיא הייתה בבעלות של חברת הספנות האמריקאית... (יש עוד...) 

מסכימים איתי שזה מוגזם ומשמים?

איך זה נראה אחרי עריכה: "נגבה הייתה אוניית משא, שנרכשה על ידי חברת הספנות הישראלית "צים" והוסבה להובלת נוסעים. משימתה העיקרית בשנותיה הראשונות של המדינה הייתה להוביל ארצה מאות עולים ופליטים. בהפלגה שעמה נמנתה משפחתי, היו על סיפונה 1052 עולים, מטען אנושי כבד מקיבולה הרשמי, ובהם עולים מפולין, ממרוקו, צרפת, טנג'יר, טוניס, גרמניה, מצרים, צ'כיה ורומניה".        

4. בהירות, בהירות, בהירות! סיפור חיים חייב להיות ברור ונהיר לקורא. לכן, במקומות שמצאתי בטקסט מונחים מופשטים, סתומים, לא ברורים ולא מוסברים, דאגתי להסביר ולהבהיר אותם.

איך זה היה במקור: "בעקבות אירועים אלה התגבר טפטוף היציאה מהמדינה לזרם הנקרא "הבריחה".

מהי "הבריחה"? האם זה ברור מהטקסט? לא.

איך זה נראה אחרי עריכה: "מי שסייעה להוריי ולמאות אלפי היהודים העקורים שנהרו לארץ ישראל בתום המלחמה הייתה תנועת "הבריחה". התנועה קמה בפולין לאחר שחרורה מדי גרמניה הנאצית על ידי אנשי מחתרת ופרטיזנים יהודים, ולאחר מכן אורגנה בסיוע ארגון "ההגנה" והפכה לאחד הגורמים החשובים במפעל ההעפלה ובמאבק להקמתה של מדינת ישראל".

5.     ועוד מילה על בהירות – אסור שיהיו סתירות בסיפור שלכם! ולכן ניפיתי סתירות מתוך הטקסט.

איך זה היה במקור: "חזותו עיניים כחולות ואף סולד חסכו לאבא את גילויי האנטישמיות". ובהמשך: "...עם זאת אבא ספג הרבה הערות אנטישמיות מקרב הפולנים תושבי קראקוב".

איך זה נראה אחרי עריכה: המשפט השני נמחק.

6.     סיפור חיים חייב להיות קריא ולא מסורבל! לכן, פיצלתי משפטים ארוכים ומסורבלים, לכדי משפטים נפרדים וקצרים.

איך זה היה במקור: "במהלך ההפגזות הקשות על ורשה ב-20.9.1939 נולדה הבת הבכורה לנושה ויעקב ואמי שהייתה בת עשרים הפכה למיילדת אחותה תוך ההפגזות הקשות של הגרמנים על וורשה".

איך זה נראה אחרי עריכה: "דודתי נושה הייתה אז בסוף הריונה. ב-20.9.1939, בעיצומן של ההפגזות הקשות על ורשה, החלו צירי הלידה והתגברו... אינני יודעת את כל פרטי האירוע, אך אני יכולה לשער שמחמת ההפצצות, הפכה כל יציאה מהבית לסכנת חיים, גם כזו שיעדה היה בית החולים. נושה כרעה ללדת בבית, ואמי בת ה-20 וחסרת הניסיון הפכה למיילדת של אחותה..."    

7. סיפור חיים מבקש דיוק! ולכן, עשיתי הגהות ! ועוד הגהות, ועוד הגהות...

איך זה היה במקור: "אבא נפל בשבי הגרמני... אבא לא הצטרף לקבוצה זו... מי שעבד בשירות הממשלה הפולנית בתור מורה פקיד או שוטר הושאר במחנה. היות וסבא היה מורה הוא נשאר..."

אז במי מדובר  - אבא או סבא?? 

איך זה נראה אחרי עריכה: "היות ואבא היה מורה הוא נשאר..."

סיכום ההמלצות:

1. כדאי להשקיע בפתיחה חזקה שתרתק את הקוראים ותמשוך אותם לקריאה. הפתיחה היא כרטיס הכניסה לספר כולו.

2. אל תכתבו רק את העובדות! כתבו גם רגשות! זה יעורר אצל הקוראים הזדהות ועניין.

3. אל תעתיקו מהוויקיפדיה ערכים שלמים רק בגלל שהמידע כתוב שם! זה עלול לשעמם את הקוראים. ציינו רק מה שרלבנטי ותורם לסיפור שלכם באופן ישיר.

4. אל תניחו שהקוראים יודעים את מה שאתם יודעים. דאגו להבהיר ולהסביר באופן פשוט מונחים/שמות/אירועים שאינם נחלת הכלל.  

5. העברית אוהבת צמצום, קיצור. קצרו משפטים ארוכים ונסו לחלק אותם למשפטים נפרדים וקצרים.

6. שימו לב שאין לאורך הטקסט פסקאות או אמירות שסותרות זו את זו.

7. אחרי שסיימתם/ן לכתוב, עברו על הטקסט שוב – לא פעם אחת, אלא 3, 4, ו- 5 פעמים, כדי לגלות שגיאות כתיב, טעויות דפוס, חזרתיות מיותרת ועוד.

 

כתבתם/ן סיפור חיים ורוצים/ות שאערוך לכם אותו?

מוזמנים/ות לצור עמי קשר לקבלת פרטים.