האם כשאנו כותבים את זיכרונותינו, אפשר לבחור לכתוב רק על מה שנוח ונעים לנו להיזכר בו?

השאלה הזו התעוררה אצלי בעקבות מפגש עם אישה מקסימה שאני מלווה בכתיבת זיכרונותיה. בעבודה עמה שמתי לב שבכל פעם שהתקרבנו בכתיבה לנושא שהוא רגיש עבורה, היא כתבה עליו בצורה תמציתית ומופשטת ומיד עברה לכתוב על נושא אחר, נעים יותר. כשכתבה למשל על לידה שקטה שעברה, מיד מיהרה לתאר חוויה נעימה והרמונית של גידול הילדים שנולדו לה. כשביקשתי ממנה לכתוב קטע על אמה, עברה מיד לתאר קשר עם דוד אהוב, והאם עצמה הוזכרה במשפט אחד כללי, מופשט, ללא המחשה וללא פרטים. והפרטים, כפי שאני מלמדת בסדנאות שלי, הם אבני הבניין של הסיפור. כשביקשתי ממנה לכתוב בצורה מפורטת ונרחבת יותר על אמה היא אמרה שהקשר עם אמה הוא נושא שהיא בורחת ממנו כבר שנים, ושקשה לה לכתוב על כך.

לכאורה מה הבעיה? שתכתוב על מה שעושה לה טוב. הרי הכתיבה אמורה להיות חוויה טובה, נעימה ומרגיעה, ולא אמורה להוסיף לנו קושי או כאב לחיים, המורכבים ממילא.

הבעיה היא שזה לא ממש כך. כשאנחנו נמנעים באופן עקבי בכתיבה שלנו להימנע מלכתוב על נושאים קשים/מורכבים/סודיים, זה יבוא לידי ביטוי בכתיבה נמנעת, מצונזרת, מופשטת, כזו שלא יורדת אל הפרטים האמיתיים של הסיפור, כתיבה מתוך שליטה עצמית.

אומרת הסופרת האמריקאית נטלי גולדברג:

"הוציאו אל האור דברים שהיו מכוסים זמן כה רב עד שהם שבירים ומתפצחים. בדרך כלל אנחנו מנסים לשלוט במה שאנחנו זוכרים. שליטה מובילה לכתיבה משעממת... אבדו שליטה. הרשו לאילם, לשקט, לדבר. הממוואר שלכם צריך להיות שדה רחב, שמסוגל לאמץ לחיקו כל מה שעולה. אם תימנעו מאיזו פינה או איזה סדק, הקוראים יחושו בכך. ... אף פעם לא תתקדמו בכתיבה אם תצנזרו את החיים שלכם. אתם מסוגלים לדמיין ממוואר שמבוסס על מגננות? "היו לי חיים טובים. הייתי יפה. היה מאוד מעניין. היה נחמד..."

עלינו להתקדם אל השלב הבא... זאת ההתחלה: להוציא את מה ששמרתם מוסתר. הנה חוק נוסף של תרגול כתיבה: גשו ישר לעצם העניין, למה שמלחיץ אתכם. אחרת תמיד תכתבו מסביב לסודות שלכם, כמו הפיל שאיש לא מבחין בו באמצע הסלון. ..

"ישנה הקלה גדולה בהכרה בדבר שאתם לא בוטחים בו, בפגיעה שנפגעתם, באופן שבו אתם רואים את העולם אחרת מהמורים או ההורים שלכם. בואו לא נתחיל לדאוג כרגע לגבי מה ייכנס לממוואר שלכם בסופו של דבר ומה לא, פשוט תוציאו את זה ותניחו על הדף. אם לא תעשו את זה אתם תמשיכו למעוד על זה כל הזמן".

אז אם אתם רוצים שהכתיבה שלכם תהיה מעניינת וטובה יותר, והכי חשוב – אמיתית וכנה, עליכם להיות מוכנים לכתוב גם על הדברים הפחות נעימים של החיים. אתם יכולים להחליט לזרוק או להשמיד את מה שכתבתם מיד לאחר שסיימתם לכתוב, אבל קודם כל - כתבו. על הדרך, למה שלא תרוויחו מהיכולת של הכתיבה לרפא? מובטחת לכם תחושת הקלה גדולה.

ואם אתם חולמים לכתוב וצריכים הנחיה, עצות ומסגרת תומכת לכתיבה, מוזמנים/ות לסדנה לכתיבת זיכרונות עם נורית שנפתחת ב-19/2/23 בימי ראשון בערב. כל הפרטים בקישור:

https://course.nuritroth.co.il/